זהו אינו מאמר על נשירת שיער באופן חינני. זהו מאמר על אנשים אשר בשנות העשרים שלהם התבוננו יום אחד במראה ונחרדו לראות את השיער הדליל על רקותיהם.
הם עשו את המתמטיקה, במיוחד לאחר עלעול באלבום התמונות המשפחתי, ואיתור התופעה אצל האב והדודים. הם הבינו שבתוך עשר שנים, בזמן בו השיער אמור להוות את גולת הכותרת של מעמדם החברתי, הם כבר יהיו קרחים לחלוטין.
מהם הגורמים לנשירת שיער?
קיימים גורמים רבים לאובדן שיער, והם משתנים בקרב גברים ונשים. מחקרים מוכיחים כי אובדן של 100-150 שערות ליום הוא מצב נורמאלי. שיער אנושי גדל באופן טבעי בשלושה שלבים: קטגן, אנגן וטלוגן.
אנגן הוא השלב הפעיל או שלב הצמיחה. קטגן הוא שלב קצר למדי של מחזור השיער הטבעי אשר במהלכו השיער מתחיל להישבר, וטלוגן הוא שלב המנוחה. בדרך כלל, כעשרה אחוזים משיער הקרקפת נמצאים בשלב מנוחה.
באופן כללי, רוב נשירות השיער אינן קשורות למחלה מערכתית או לתזונה לקויה. לעיתים קרובות, שיער פשוט מתדלדל כתוצאה מגורמים גנטיים, היסטוריה משפחתית ותהליך ההזדקנות באופן כללי.
גברים ונשים רבים עשויים להבחין לעיתים קרובות בהתדלדלות שיער פיזיולוגית אשר מתחילה בשנות השלושים והארבעים לחייהם. במקרים אחרים, אירועי חיים, כולל לחץ זמני חמור, שינויים תזונתיים ושינויים הורמונאליים כגון הריון או גיל המעבר, עלולים לגרום לנשירת שיער.
חשוב להבין, כי מספר מצבים בריאותיים, כולל מחלת בלוטת התריס ואנמיה, או מחסור בברזל, עלולים לגרום לנשירת שיער, אך חשוב שלא לכלול גורמים בסיסיים כגורמים היחידים לנשירת שיער פתאומית או חמורה.
רופאי עור מתמחים בבעיות עור, שיער וציפורניים ועשויים לספק אבחון וטיפול מתקדמים לנשירת שיער. לעיתים ניתן לבדוק ביופסיה (דגימה) מהקרקפת על מנת לסייע באבחון נשירת שיער חמורה או שאינה מוסברת.
רשימת תופעות הלוואי של נשירת שיער בעקבות טיפולים תרופתיים היא ארוכה. גם טיפולי סרטן ותרופות לדיכוי המערכת החיסונית, כולל כימותרפיה, גורמים לתופעה נפוצה של נשירת שיער, אך השיער שב לצמוח לאחר חצי שנה עד שנה.
מהי התקרחות אנדרוגנטית?
סוג זה של התקרחות מיוחס לעיתים קרובות לנטייה גנטית והיסטוריה משפתית. במצב קלסי, היא משפיעה בעיקר על גברים, אך כיום יודע עולם הרפואה כי התופעה מתרחשת גם בקרב נשים. נשירת שיער בקרב גברים היא לעיתים קרובות מהירה יותר, מופיעה מוקדם יותר ומקיפה יותר.
רופאים מתייחסים להתקרחות אנדרוגנטית כשילוב של הורמונים ותורשה. הגורם המדויק לדפוס התקרחות זה אינו ידוע. ההורמונים הזכריים המעורבים נמצאים בקרב נשים וגברים כאחד.
נשירת שיער בקרב נשים
נשים חוות נשירת שיער על בסיס תורשתי, אך הן אינן חוות את התופעה בקדמת השיער. למרות שחלק מהנשים עשויות להבחין בהתדלדלות השיער כבר בשנות העשרים שלהן, קצב הנשירה אצלן נוטה להיות הדרגתי, ולעיתים קרובות התהליך אורך שנים עד שהוא הופך להיות ברור.
בקרב נשים קיים דפוס דילול פיסיולוגי המתרחש עם הגיל בתחילת עד אמצע שנות השלושים שלהן. מצבים אלו נגרמים בשל תנאים רפואיים הניתנים לטיפול כגון אנמיה ומחלות בלוטת התריס. למרות שמספר מחקרים הוכיחו כי התקרחות עשויה לעבור בתורשה דרך הגנים המשפחתיים של האם, תיאוריות אלו דורשות בדיקות נוספות, והמחקרים הנוכחיים אינם חד משמעיים.
טיפול לנשירת שיער
על מנת להאט את קצב נשירת השיער קיימות לפחות ארבע אפשרויות בסיסיות אשר עשויות להיות אפקטיביות, והן כוללות תרופות כגון מינוקסידיל, פרופסיה, ואבודארט, אשר מחזקות את הקרקפת ופועלות לטווח הארוך. אין לחשוש מהפסקת הטיפול, שכן היא לא תחמיר את המצב.
מספר מיתוסים לגבי התקרחות
קיימים מספר מיתוסים לגבי הנסיבות לנשירת שיער, אשר מקורן אינו אלא במיתוסים של פולקלור.
ההתקרחות עוברת בתורשה דרך קרובי המשפחה של האם. למעשה, ההתקרחות עלולה להיגרם בעקבות גנים של שני הצדדים של המשפחה.
כובעים ושיער ארוך – זוהי תיאוריה שאינה מבוססת. כובעים אינם חונקים את זקיקי השיער, אינם מושכים שיער ארוך מהשורשים, ובוודאי שאינם גורמים לנשירת שיער. אנשים כהי עור, אשר מושכים את שיערם בחוזקה לאחור בגומייה, עלולים לפתח נשירת שיער מקומית בחלק הקדמי של הקרקפת, אך זהו אינו הגורם להתקרחות.
חפיפת שיער תכופה מאיצה התקרחות – למעשה, אין קשר בין השניים.
זרימת דם נמוכה גורמת לנשירת שיער – למעשה, אין קשר בין השניים, ואין קשר בין עיסוי הקרקפת לבין עצירת נשירת השיער.